מצפה הכוכבים ע"ש וייז

מתוך Astropedia

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצפה הכוכבים ע"ש וייז כפי שצולם מן האוויר. צילום: אוניברסיטת ת"א.
מצפה הכוכבים ע"ש וייז כפי שצולם מן האוויר. צילום: אוניברסיטת ת"א.

מצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג וייז (באנגלית: The Florence and George Wise Observatory) הינו מצפה הכוכבים הגדול ביותר בישראל ומצפה הכוכבים המחקרי היחידי בארץ. במצפה וייז מספר טלסקופים שהגדול ביניהם הוא בעל מראה ראשית בקוטר של מטר אחד.

תוכן עניינים

פרטים כללים

הטלסקופים במצפה הכוכבים ע"ש וייז. מימין לשמאל WHAT, הטלסקופ בן 46 הס"מ וטלסקופ המטר. צילום: אוניברסיטת ת"א.
הטלסקופים במצפה הכוכבים ע"ש וייז. מימין לשמאל WHAT, הטלסקופ בן 46 הס"מ וטלסקופ המטר. צילום: אוניברסיטת ת"א.

מצפה וייז הוקם בשנת 1971 על מנת לשמש מעבדת מחקר אסטרופיזקלית של אוניברסיטת ת"א. המצפה ממוקם על שפתו של מכתש רמון, כ- 5 ק"מ מערבית מהעיירה מצפה רמון. המצפה נמצא בגובה של 875 מטר מעל פני הים ונהנה מכ- 270 לילות ללא עננים בשנה. אמצעי התצפית העיקרי במצפה הינו טלסקופ בקוטר מטר אחד (ככל שקוטרו של טלסקופ גדול יותר הוא אוסף יותר אור ומסוגל לראות עצמים חלשים יותר). על הטלסקופ מותקן ציוד תצפית מתקדם המאפשר:

  • הדמאה – צילום עצם שמיימי וסביבתו. טכניקה זו מאפשרת למדוד את מיקומם, עוצמת אורם (ראו בהירות), צבעם וצורתם של עצמים שמיימים.
  • ספקטרומטריה – פירוק האור למרכיבי הצבע שלו ומדידת עוצמת האור בכל אורך גל. מתצפיות ספקטרוסקופיות ניתן להסיק מידע רב על העצם הנמדד, כגון : הטמפרטורה שלו, מהירותו, הרכבו הכימי ועוד.

מצפה וייז מחובר לאוניברסיטת ת"א בתקשורת רחבת פס המאפשרת שליטה מרחוק בטלסקופ והעברה מידית של התוצאות לרחבי העולם.

הטלסקופ במצפה וייז הינו הטלסקופ הגדול ביותר הפעיל במזרח התיכון. למצפה וייז יתרון בגלל מיקומו הגאוגרפי (קו האורך שלו). בשל סיבוב כדור הארץ ובשל העובדה כי תצפיות אסטרונומיות (בתחום של אור נראה) ניתן לבצע רק בשעות הלילה, בכל רגע נתון ניתן לצפות על עצם שמיימי מסוים רק מאזורים מוגבלים על כדור הארץ. על כן כאשר מתרחש אירוע פתאומי, כגון התפרצות של כוכב (למשל מתפרץ קרינת גאמא, סופרנובה, נובה ועוד) תצפית מאזורים גאוגרפים שבהם אין הרבה טלסקופים פעילים (כגון המזרח התיכון) הינו בעל חשיבות גדולה. על כן מצפה וייז לוקח חלק בשיתופי פעולה בינלאומיים שמטרתם מעקב רצוף (לאורך היממה) על אירועים מסוימים.

אתר הטלסקופ

מצפה הכוכבים ע"ש וייז ממוקם בנגב על שפתו של מכתש רמון כ-5 ק"מ מערבית לעיירה מצפה רמון. המצפה ממוקם בקו אורך מזרחי: 34.763 מעלות, וקו רוחב צפוני: 30.596 מעלות, בגובה של 875 מטר מעל פני הים.

מזג אויר

הלחות בממוצע שעתי במשך היום ע"פ עונות במצפה הכוכבים ע"ש וייז.
הלחות בממוצע שעתי במשך היום ע"פ עונות במצפה הכוכבים ע"ש וייז.

אתר מצפה הכוכבים ע"ש וייז נהנה מלילות בהירים רבים במשך כל השנה. בחודשי החורף מספר הלילות הבהירים גדול מכ-50% ואילו באביב, סתיו וקיץ מספר הלילות הבהירים עשוי להתקרב לכ 90%. בחודשי הקיץ בחלק משעות הלילה תתכן לחות גבוהה במיוחד שלעיתים מאלצת את סגירת הטלסקופ (ראו תמונה משמאל).

סה"כ המצפה נהנה מכ-300 לילות בהירים/יבשים בשנה.








ראות אסטרונומית

היסטוגרמה של הראות האסטרונומית במצפה רמון בשנת 1999-2000. הראות האסטרונומית נמדדה ע"י מדידת הרוחב בחצי הגובה של דמויות הכוכבים.
היסטוגרמה של הראות האסטרונומית במצפה רמון בשנת 1999-2000. הראות האסטרונומית נמדדה ע"י מדידת הרוחב בחצי הגובה של דמויות הכוכבים.

הראות האסטרונומית במצפה רמון איננה טובה במיוחד - עם ערך אופייני של כ 2 עד 2.3 שניות קשת. על מנת להשיג ביצועים טובים יותר מחוברת המראה הראשית של הטלסקום לצינור מיזוג במשך שעות היום שמקרר את המראה הראשית. בנוסף בתוך הכיפה מצויים מספר מזגנים רבי עצמה המקררים את פנים הכיפה.

בסרטוט משמאל נראה גרף של תנאי הראות האסטרונומיים במצפה וייז כפי שנמדדו בשנת 1999 עד 2000.





בליעה אטמוספרית

מקדמי הבליעה האטמוספרית הממוצעים במצפה הכוכבים ע"ש וייז ניתנים בטבלה הבאה:

מקמי בליעה אטמוספרית ממוצעים במצפה וייז
kRI = 0.07 דרגות בהירות kVR = 0.05 דרגות בהירות kBV = 0.14 דרגות בהירות kUB = 0.22 דרגות בהירות kV = 0.24 דרגות בהירות

טלסקופים במצפה וייז

טלסקופ 1 מטר

טלסקופ במפתח 1 מטר מסוג ריצ'י-קרטיין עם מראה משנית מסתובבת המאפשרת תצפית באורך מוקד של 7 מטר ו- 13 מטר.

לטלסקופ מספר מצלמות ומיכשור מדעי שניתן להרכיב עליו:

  • מצלמה המחברת ארבעה שבבי CCD למערך אחד. המצלמה נבנתה ע"י מכון מקס פלאנק בהידלברג במיוחד עבור מצפה הכוכבים וייז ומכונה LAIWO (Large Area Imager for the Wise Observatory). לכל שבב CCD יש 4096X4096 פיקסלים בגודל 15 מיקרון. בסך הכל LAIWO צופה בשדה של מעלה רבועה אחת (60X60 דקות קשת). סקאלת הפלטה המתקבלת באמצעות מצלמה זו היא 0.442 שניות קשת לפיקסל. בגלל הראות הממוצעת של אתר המצפה, תצפיות עם LAIWO נעשות ע"י חיבור 2X2 פיקסים יחד.
  • מצלמת CCD של חברת Princeton Instruments 1300X1340 בעלת פיקסלים בגודל 15 מיקרון. ה-PI צופה בשדה של 13X13 דקות קשת ורגישות ספקטראלית כפולה מזו של שבבי ה-CCD שב-LAIWO.
  • מצלמת CCD של חברת Tektronix 1024X1024 בעלת פיקסלים בגודל 24 מיקרון. ה-Tek צופה בשדה של 12X12 דקות קשת. סקאלת הפלטה המתקבלת באמצעות מצלמה זו היא 0.696 שניות קשת לפיקסל. (לא בשימוש)
  • מצלמת CCD של חברת SITe 2048X4096 בעלת פיקסלים בגודל 15 מיקרון. ה-SITe צופה בשדה של 34X17 דקות קשת. (לא בשימוש)
  • מעלה (MAALA) – ReImager : מכשיר אופטי המורכב מ-13 עדשות ותפקידו לשנות את אורך המוקד של הטלסקופ (מ-7 מטר ל-3 מטר) ובכך להרחיב את שדה הראייה של הטלסקופ. מכשיר זה מאפשר כאמור צילום בשדה ראיה רחב במיוחד ומשמש לסקר השמיים טווס (TAVAS – Tel-Aviv University Variability Survey). מטרתו של סקר שמיים זה הינה תצפית וגילוי של סופרנובות, אסטרואידים, כוכבים משתנים ועוד. התקן ה-"מעלה" אינו בשימוש יותר.
  • מד אור (פוטומטר) המאפשר מדידת עוצמת האור של עצמים שמיימים בתדירות של עד כ-1000 פעמים בשנייה. (לא בשימוש)
  • ספקטרוסקופ FOSC: הספקטרוסקופ מאפשר שבירת האור הנראה לצבעיו השונים. לחילופין, ניתן לומר שהרזולוציה של אורך הגל משתפרת ממיליונית המטר לעשירית של מיליארדית המטר.

טלסקופ 0.46 מטר

טלסקופ מתוצרת חברת סנטוריון במפתח 46 ס"מ ואורך מוקד 1.8 מטר. הטלסקופ מצויד במצלמת CCD של חברת SBIG עם 2048X4096 פיקסלים ומאפשר צילום בזווית רחבה של 80X55 דקות קשת. טלסקופ זה פועל באופן אוטומטי, בעזרת מערך התוכנה של ASCOM. הטלסקופ הינו חלק מפרויקט "מגיני ארץ" המופעל על ידי אוניברסיטת תל אביב.

WHAT

מצלמת ה-WHAT במצפה הכוכבים ע"ש וייז. ניתן להבחין במצלמה בתוך המארז שלה מימין. הכיפה משמאל היא של טלסקופ ה-46 ס"מ ואילו ברקע ניתן להבחין בכיפה של הטלסקופ הראשי. צילום: אוניברסיטת ת"א.
מצלמת ה-WHAT במצפה הכוכבים ע"ש וייז. ניתן להבחין במצלמה בתוך המארז שלה מימין. הכיפה משמאל היא של טלסקופ ה-46 ס"מ ואילו ברקע ניתן להבחין בכיפה של הטלסקופ הראשי. צילום: אוניברסיטת ת"א.

הטלסקופ ההונגרי האוטמטי במצפה וייז (באנגלית: Wise Hungarian Automatic Telescope). מצלמת CCD המחוברת לעדשת טלא-פוטו שקוטרה 12 אינץ'. המכשיר מצלם שדות כוכבים מספר רב של פעמים ומודד את עוצמת האור של הכוכבים כתלות בזמן. מטרתו העיקרית של המכשיר הינה חיפוש ליקויים (ראה כוכבים לוקים) הנגרמים ע"י כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.


CONCAM

מצלמת CCD המחוברת לעדשת עין דג ומצלמת את כל השמיים כל מספר דקות (ראו מאמר מורחב: קונקמ).


מצלמות לצילום מטאורים

צילום של מטאורים (ממטר המטאורים לאונידים – ראה להלן) שצולם בנובמבר 1998 ע"י עופר גבזו  (כל הזכויות שמורות). ברקע נראה מצפה הכוכבים ע"ש וייז במצפה רמון. הכוכבים נראים כפסים קצרים מאחר וצמצם המצלמה נשאר פתוח מספר דקות. בתמונה ניתן להבחין ב-7 מטאורים.
צילום של מטאורים (ממטר המטאורים לאונידים – ראה להלן) שצולם בנובמבר 1998 ע"י עופר גבזו (כל הזכויות שמורות). ברקע נראה מצפה הכוכבים ע"ש וייז במצפה רמון. הכוכבים נראים כפסים קצרים מאחר וצמצם המצלמה נשאר פתוח מספר דקות. בתמונה ניתן להבחין ב-7 מטאורים.

מצלמות וידאו מצוידות במגברי אור כוכבים. למצלמות שדה רחב של 6 של 12 מעלות ועך כן הן משמשות לתצפית במטאורים. המצלמות מופעלות ממערכת ניידת הכוללת מחשב נייד, מערך וידאו, ו-GPS.


תגליות בולטות

הסופרנובה SN2002ap בגלקסיה הקרובה M74. הסופרנובה מסומנת בחץ אדום. התמונה צולמה במסגרת מחקר על סופרנובות מסוג קריסת ליבה (סופרנובות מסוג II). צילום: ערן אופק ואבישי גל-ים, מצפה הכוכבים ע"ש וייז.
הסופרנובה SN2002ap בגלקסיה הקרובה M74. הסופרנובה מסומנת בחץ אדום. התמונה צולמה במסגרת מחקר על סופרנובות מסוג קריסת ליבה (סופרנובות מסוג II). צילום: ערן אופק ואבישי גל-ים, מצפה הכוכבים ע"ש וייז.
עקומת אור של מתפרץ קרינת הגאמא GRB030329. רוב התצפיות נאספו במצפה הכוכבים ע"ש וייז. התצפיות נאספו בפילטרים שונים שכל אחד מהם מקודד בצבע שונה. הגרף מתוך Lipkin et al. 2004.
עקומת אור של מתפרץ קרינת הגאמא GRB030329. רוב התצפיות נאספו במצפה הכוכבים ע"ש וייז. התצפיות נאספו בפילטרים שונים שכל אחד מהם מקודד בצבע שונה. הגרף מתוך Lipkin et al. 2004.

אחדות מהתגליות שנעשו במצפה הכוכבים ע"ש וייז:

  • שקילת מסתם של חורים שחורים בגלקסיות פעילות – במצפה וייז נמדדה מסתם של חורים שחורים השוכנים במרכזי גלקסיות פעילות ונמדד הקשר בין מסתם של החורים השחורים לבין עוצמת האור של גרעין הגלקסיה.
  • חיפוש כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – מצפה וייז הינו חלק מרשת בין-לאומית העוסקת בחיפוש כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש באמצעות מיקרו עידוש כבידתי.
  • מתפרצי קרינת גמא – פרצי אנרגיה פתאומיים וקצרים שבהם משתחחרת כמות עצומה של אנרגיה. בשנת 2003 נעשתה במצפה וייז מדידת המרכיב האופטי, המדויקת ביותר שנעשתה עד היום, של מתפרץ קרינת גמא (GRB030329) - עקומת האור של מתפרץ זה מוצגת בגרף משמאל.
  • יצירת כוכבים – במצפה וייז מאפיינים את תהליכי יצירת הכוכבים בגלקסיות ננסיות.
  • משתנים קטקליסמיים – מעקב וניתוח עוצמת האור כתלות בזמן של כוכבים משתנים במערכות זוגיות.
  • עידוש כבידתי – מדידת הפרש הזמן בין קרני האור המגיעות מדמויות מעודשות של קוואזרים.
  • כוכב הלכת צדק – בתצפיות שנערכו במצפה וייז (בשנות ה-70) התגלו עננים של נתרן וגופרית סביב צדק. עננים אלו קשורים להתפרצויות געשיות על הירח איו.
  • מים בשביטים – תצפיות ספקטרומטריות במצפה וייז חשפו לראשונה (בשנות ה-70) קיומם של מולקולות מים בשביטים.
  • במצפה התגלו למעלה מ-40 אסטרואידים.

ניהול

מצפה הכוכבים ע"ש וייז הוקם בשנת 1971, כמנהלי המצפה שירתו אסטרופיזיקאים מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת ת"א. מנהלי המצפה בעבר היו:

  • אורי פלדמן (1971-1973)
  • אשר גוטסמן (1973-1975)
  • דרור שדה (1975-1977)
  • אליה ליבוביץ' (1977-1980)
  • חגי נצר (1980-1983)
  • אליה ליבוביץ' (1983-1988)
  • צבי מזא"ה (1988-1990)
  • חגי נצר (1990-1991)
  • אליה ליבוביץ' (1991-1998)
  • דן מעוז (1998-2000)
  • נח ברוש (2000-2006)
  • צבי מזא"ה (2006-2007)
  • נח ברוש (2007-היום)

כיום משמש כמנהל הטכני של המצפה עזרא משעל ומנהל האתר סמי בן-גיגי, השניים אמונים על תחזקותו הטכנית של המצפה וכן על בניית והתקנת מכשירים חדשים. ד"ר שי כספי אחראי ומפתח את תוכנות המצפה.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים


דוד פולישוק, ערן אופק

כלים אישיים